.png)
אך איזה יום! איזה ים! איזה קבוצה! איזה כיף!
הפעם לונה תסכם את היום במעט מילים צורבות לב, ורק נוסיף שהייתם מתנדבותים נהדרותים.
היתה לנו קבוצה מקסימה מא-תוואני, שנמצאת כל כך רחוק, במקום שמראה של מים כחולים ענקיים הוא רק בדמיון או על המסך. תודה לצביה ושרון שעשו את הסנדוויצ'ים בזמן 0 בדקה ה90 ומשהו; לדוד וחבר מהצוות "מיכל ודוד" שעל הסביבונים המקפצים במועדון, על הכיף שגורמים לילדים ועל ההתמדה! לבוני שלוותה לים והלוותה...; ולים שלא נח לרגע והביא עם הגל והקצף הרבה שאגות שמחה ואפשר גם לשבאב הגבוהים להשאר במסגרת הרבוע שלנו בים; המזרון הגולש כשהם שרועים עליו היה מראה משובב נפש. תודה לכם על העזרה, ההשתתפות, ההזדהות,
רחל
בשם נשות הים
שלום לכן,
אז אולי זה לא ישנה דבר, לא מהותית, ואיני יודעת אם אי פעם נצליח שיהיה פה טוב, וצודק, וראוי לאדם באשר הוא אדם. אבל היום, לזמן קצר, נדמה היה כאילו הכל אפשר שיקרה, ואפשר גם שילדים יהיו חופשיים ושמחים בדיוק כמו שהם אמורים להיות, בין חול לשמים. אני רוצה להאמין שלדולפינית הקטנה שאזקה את עצמה אלי במים, ובצווחות שמחה מבועתות לפתה אותי עם שתי ידיים ושתי רגליים חזק חזק, בלי להרפות, ודרשה שנקפוץ עם כל גל, וזמרה לעצמה בשקט עד שיגיע הגל הבא, יהיו חיים יפים מאלה שיש לה היום ועוד מיליון סיבות לצווח משמחה. בינתיים, תודה שנתתן לי להיות חלק פצפון מהרגעים האלה שלה, ועל כמה שעות ככ מרחיבות ושוברות לב.
לונה
Comments