דיר בלוט

כרגיל אתם הדובדבן שבקצפת, או אם תרצו הפנינים שנשלו מן הים  והחוף, או ברירת מחדל מעולה: בלעדיכם זה לא היה אפשרי. והייתם נהדרותים. איזה כיף לכתוב את זה בפעם ה-20 של ימי הים השנה.

אורנה צלמה עבורנו את הים ומלואו ולכן אין צורך להרבות במילים. פשוט נהנה ביחד מהתמונות הנפלאות שלה. תודה!

הקבוצה מדיר בלוט, ואני מגלה לכם סוד, מגיעה אלינו זו השנה ה-4, ולצערנו, לא דואגת מספיק לחדש בשורותיה אנשי כפר שאינם קרובי משפחה, וכך יצא שהיינו עם קבוצה שמכירה אותנו, את הים, את המועדון, וכבר יודעת לתת ביקורת בונה. ומסמנת לנו שלא עשינו טוב את תפקידנו. גם את זה צריך לדעת. אל תחמיצו פנים. בואו נראה את הצד הטוב, זה אולי אפילו נחמד שהתאפשר להם להיות 4 פעמים בים...

חוק מס' 3 שלנו הוא להביא בכל פעם ילדים ואמהות שעדין לא זכו.

בשונה מימים רגילים, בילינו את זמן ההפעלה עם הילדים בגן השניים שמונח שם לרגלינו כמרבד קסמים והוא מהגנים המפתיעים ביותר שקיימים. תמיד מוצל וקריר, יונים מככבות בו במחולות שמיימיים, נדנדות, מגלשות והפתעות שונות מזומנות לילדים שאינם מורגלים בכגון זה בחיי היום יום, וכך הורדנו את הטושים והניירות וכל ילד בחר לעשות כאשר חפץ ליבו. היה כיף, תראו את הבוב ספוג ששוכב הצידה ועושה לכם שלום.. והנה עוד יצירה

רחל

בשם נשות הים

צילום: אורנה נאור, צלמת רחוב

מעגל נשים

הגיעו הרבה מאוד נשים היום . לאחר הארוחה חלקן רצו לרדת לגן השעשועים עם ילדיהם.

כך שנותר מעגל קטן של 12 נשים, ברובן היו המבוגרות מהקבוצה.

מה שהיה מיוחד במעגל היום זו הנימה המרירה שביטאו.

בד"כ הנשים מתחילות עם שמחה והתלהבות מהיום בים. היום הנשים הרבו לתאר את הקושי של חייהן: קשיי הפרנסה בהעדר אישורים לגברים, העוני, האבטלה, צער שחזר בדבריהן על מי שלא הגיע היום לים: הילדים האחרים שלהן והבעלים, האחות והאמא...

כעסו על הזמן שהעבירו במחסום (שעתיים) כקבוצה, עד שכל הפועלים יצאו לפניהן, והחיילת שעשתה מניקור באדישות כשחיכו כבר לצאת... ...אשה תיארה את תחושתה כמו בשר על הגריל...  עצב על העדר האופק של המצב...

שאלנו מי היתה כבר בים בעבר ?  רובן היו. גם איתנו בשנה שעברה.

הן לא ידעו מי אנחנו.

לאחר "הנאום" הקצר שרולה המתרגמת הקריאה להן על מי אנחנו,  נראה שהתרגשו. ואז התחברו לנימה ש"הלוואי והמחסומים יתמוססו". "בלי בגדים, מדים ורובים אנו בני דודים", דיברו על השאיפה שלהן לשלום , שיכנסו הנשים בלי אישורים והבעלים שיקבלו אישורי עבודה בישראל. ותהיה פרנסה למשפחות. שהצעירים שהיום לומדים באוניברסיטה יוכלו למצוא עבודה.

וכן אמרו לנו, עבור ילדיהם גם יום אחד בים  עדיף, למרות הצער שזהו רק יום אחד. ניצוץ של כיף וזיכרון טוב ישאר להם .

היה כבוש  היום  במעגל כפני הכיבוש שמעצב את חייהן  וחיי משפחותיהן.

וגם חיבוקים היו בסוף  ובקשה שגם בשנה הבאה נתראה שוב....

תרגמה: רולה ג'באלי, הנחתה ורשמה:  עמירה