טייבה-ג'נין

אנו מודות לכןם על היותכם עימנו ביום שמח זה. שרתה על היום הרבה שמחה, וגם שלווה. כמו שמתארת למטה טלי. המון ילדים קטנטנים שייטו במים כמו דגים מתוקים. האמת שזה היה אחד מאותם ימים מושלמים. הכל זרם עם הגלים המלטפים. היתה הרגשה שאפשר להשאר בים עוד ועוד ולהינות ממנעמיו.

לפעמים נדמה שהעמוד הזה מפחית ממעמדו של הים...  וחיית אללה יש להודות לים על קיומו. מה עוד יכול לחולל את הקסם הזה של יצירת קשר כה מהיר בין אנשים נשים וטף שרק הרגע פגשו אחד את השני.

אז תודה לך על קיומך ים יקר, תמשיך בהתנהגות טובה. גלים במידה, מלח במידה, סחף במידה. העקר שהילדה הזאת שתמי קוראת לה ימימה תחזור ותנשום כל פעם מחדש.

תודה מיוחדת לדליה על הסנדוויצ'ים המעולים  לקבוצת המפעילות שמגיעה זו פעם שניה להפיק את הצבעוניות המודבקת על בקבוקים או קופסאות להנאת הקהל המשתתף  ולתמי שסכמה את היום.

רחל

בשם נשות הים

חברות יקרות,

אתמול התענגתי על קבוצה מקסימה שהגיעה מטייבה שליד ג'נין.

הקבוצה הגדולה (57) כללה נשים ילדים וגבר אחד.

הילדים היו מתוקים באופן מיוחד ובעיקר ריגשה אותי ימימה, ילדה כבת 11 חסרת פחד שעסקה בצלילה כל הזמן ונהנתה מהמים כל כך.

ביפו לאחר ארוחת הצהרים עסקו הילדים והנשים ביצירה של קישוט מכלי ם מבקבוקי פלסטיק ומכלי חלב מקרטון. כל אחד הציג את עבודתו בגאווה וכולם שמחו לצאת בידיים עמוסות "מתנות" מעשה ידיהם.

היה ילד שיצא עם שקית מלאה ביצירות שיצר.

השיט בנמל היה חוויה מיוחדת משום שכמו שזאת פעם ראשונה בים לרובם , היה ברור שזאת פעם ראשונה על ספינה לכולם.

הם לא הפסיקו להתרגש ולצלם את חוף תל אביב ואת עצמם. הילדים קפצו פעורי עיניים ועליזים וכמה נשים שמו את ראשן על השולחנות בעייפות.

הפרידה מהם הייתה נרגשת. הם היו כל כך אסירי תודה שניצבט לי הלב.

מקווה שהם נהנו כמו שאני נהניתי .

חזרתי רצוצה וראין ספק שאצטרך כמה ימי התאוששות.

להתראות בשבוע הבא.

תמי ברק