.png)
מה אומרים? איזה יום היה לנו? חם? קר? מוזר? גברי משהו?
איך-שלא-מסתכלים-על-זה היה יום שונה. קבוצה של גברים ירדה מהאוטובוס בבגדי חג, כאילו נקנו לצורך היום. "רק נשופ לא מתכוונים להיכנס" טענו.
הילדים, בגילאי תיכון, גם הם במיטב בגדיהם, הגיעו לחוף, הסתכלו, חזרו למלתחה, חפשו בגד מתאים, מצאו לא מצאו, כולם מצאו את הדרך למים. הם היו כשיכורים. משפריצים, רצים, שטים על גלגלים, מחייכים.
מחמד מג'ינבה, שהתחתן זה עתה, גר במערה, הסביר לי את המידות שלה, וזה נשמע ענק במונחים של מערה, עם עוד כ-21 בני משפחה.
בני דודים שגמרו אוניברסיטה גם הם גרים במערה, מבסוטים, וזה מסקרן לאללה. מלאי השאלות שהיו לי נגנז כי חשבתי שלא באו בשביל לספק את הסקרנות שלי, אלא להנות ממה שיש. שורת הכיסאות של הגברים נעלמה וכולה היתה בים. מנהל בית הספר והמורה לאנגלית והחג' ואלוהים יודע מי עוד, מכל הישובים שבמרחב יטא, פחית ומרכז וג'נבה, כולם מיועדים להיחרב על ידי מדינת ישראל על כל זרועותיה, נהנו להשתובב במים ובחול.
כמה הפוך העולם יכול להיות? מצד אחד היא החליטה לגרש ומצד שני מחלקת אישורים.
הייתןם מתנדבות נהדרותים. מעדה שעל הסנדוי'צים, ועד חיים שעל הגלגלים, ויוסף המציל ואלינה שאין עליה, וכולכם אחד אחד. כוכבת היום והאשה שאחראית להצלחתו המלאה היא רימה שבלעדיה ה' יודע איך היה נראה. רימה לוותה את 8 הבנות שהגיעו עם הקבוצה ואפשרה להן למצוא לעצמן מקום משלהן, אחר כך לוותה את הקבוצה למסגד ביפו ומשם לטיול בסמטאות ובפארק ועד השייט, ונתנה ליום הזה פנים ותוכן. תודה ענקית!
يوم في البحر انتظرت طويلاً اللحظة التي بدأ بها موسم البحر في المشروع الذي تديره رحيل، چيلي وريكي. لقد جئت مع الكثير من الامل والشوق لرؤية الناس اللذين سامضي يومي معهم. فقد قدمت صباح الخميس الموافق للتاسع من شهر حزيران، مجموعة من الاباء والابناء الفلسطينيين لتمضية يوم على شاطىء البحر معنا: اباء واولاد من قرى مسافر يطا قضاء الخليل. سرعان ما وصلت المجموعة الى الشاطىء رأيت الحماس والاثارة في عيون الاولاد، ولمعان البحر في عيون الكبار. وقد قال محمد (اسم مستعار) وهو مدير مدرسة، ان افراد المجموعة كمعظم الفلسطينيين في الضفة، محرومين من رؤية البحر، فهم لم يحظوا بالقدوم اليه يوماً، ولم يجربوا ان تلقي بهم موجاته على الشاطىء او ان تلامس حبات الرمل ارجلهم، ولطالما اراد الكبار ان يرى ابنائهم خارج حدود قريتهم وان يعرفوا ما قد حُرَموا منه. فاق توقعاتي نجاح اليوم، كان الرجال والاولاد رائعين. وقد سمعت اسمي كثيراً، تفاجئت عندما تذكروه ونادوني به، جعلني ذلك اشعر بالقرب اكثر منهم، وشعرت للحظة انني امتزجت معهم وانتميت اليهم واصبحت جزء من مجموعة مسافر يطا. غمرتني المجموعة بالكثير من السعادة والامتنان، لقد كانو أُناس مميزين، شعرت بالراحة بقربهم واستمعت بصحبتهم. اتمنى ان يعودوا مرة اخرى وان نلتقي مراراً عند شاطىء البحر، في ايام اكثر حرية، عدلاً وسلاماً. יום בים: חיכיתי הרבה זמן שתתחיל עונת הים בפרויקט שמנהלות נשות הים רחל, גילי, ריקי, עמירה וטלי. הגעתי ליום זה מלאת תקווה וסקרנות כדי לפגוש את האנשים שיבלו איתנו את היום על שפת הים. ביום חמישי בבוקר, בתשיעי ליוני, הגיעה הקבוצה של הפלסטינים: אבות וילדים מהכפר מסאפר יטא שבמחוז חברון לחוף הים בתל אביב. עד מהרה הגעת הקבוצה לחוף, ראיתי את ההתלהבות וההתרגשות בעיני הילדים ואת ניצוץ הים בעיני המבוגרים. מוחמד (שם בדוי), הוא מנהל בית ספר בכפר, אמר שחברי הקבוצה כמו רוב הפלסטינים בגדה המערבית, מעולם לא הייתה להם הזדמנות לראות את הים, שכן מעולם לא הייתה להם הפריבילגיה להגיע אליו, וגם לא חוו שגליו זורקים אותם על החוף או שגרגרי חול נוגעים ברגליהם. הצלחתו של יום זה עלתה על הציפיות שלי, האבות והילדים היו מדהימים. שמעתי את שמי הרבה במשך היום, והופתעתי כשהם נזכרו בו וקראו לי על פיו. ולרגע הרגשתי שהתמזגתי איתם, השתייכתי אליהם ונהייתי חלק מהקבוצה של מסאפר יטא. הקבוצה מילאה אותי בכל כך הרבה אושר והכרת תודה, הם היו אנשים כל כך מיוחדים, הרגשתי בנוח להיות לידם ונהניתי מחברתם. אני מקווה שהם יחזרו ושנפגש שוב ושוב על שפת הים, בימים עם יותר חופש, צדק ושלום. רימה (כפר קרע)
Comentários