מפקרה, מסאפר יטא, 14.6.23

תודה גדולה לכםן על היותכן עמנו ביום הזה. יום שכולו שמחה והתרחבות הלב.

שינויים של מיקום וסדר יום הפכו את היום עבורנו לבעל אופי שלו (מהמילה שלווה). הקבוצה הגיעה מוקדם והים והזמן עמדו לפניה מוכנים לכל אפשרות.

היתה קבוצה שמחה ורגועה. ילדים ונשים נהנות בשנטי שלהם לרבוץ בגלגלים ולשחק בכדור. כאילו היו שם תמיד.

יש בים משהו שמאפשר להרגיש שאתה ממנו. כאילו אחרי כמה דקות שלא היית שם מעולם, אתה מרגיש שייך. אתה והמים אחד הוא. נשים וילדים כחולי עיניים גדולות וזוהרות שבו את ליבנו.

סיפור המערות, המעורר דמיון גם הוא קבל צורה של תמונות ופתאום הסתבר שלגור במערה זה פשוט חוסך מזגן. היא תמיד קרירה. אבל אפשר לרהט אותה כמו בית בסביון או הרצליה והשאר היסטוריה.

טוב, עדיין יש שאלות לא סגורות.

היום גם החוף הגיב אלינו בעניין לשני הכיוונים: תמיכה ואהדה ופליאה של יושבי מיטות השיזוף בצד זעם של איש כעוס. אתם תופסים לנו את כל החוף!...ותמיכה של מנהלי החוף לגמרי.

הייתם מתנדבותים נהדרותים. ולשמחתנו היום השקט והרדוד לא הצריך הרבה מאמצים. רק לתת לו לקרות.

בהמשך היום היינו במסעדה ומשם נסענו לפארק הנפלא של מורד יפו, שיוסרא (המתרגמת) מזכירה לנו שהוא נבנה על קברות הבתים הפלסטינים של יפו..., מתקנים צבעוניים על הדשא הירוק והים שמבצבץ בין הגבעות, זה מקום נפלא להיות בו. באמת, יוסרא, כואב הלב. בתוך זה התקיימה שיחת נשים וכן הפעלת ילדים. כל אחד בחר איפה להיות. עד שנשמעה המילה "ספינה" ולא היה עם מי לדבר. כולם רצו לספינה.

היה יום נפלא סיכמנו לעצמנו.

שיחת נשים

את שיחת הנשים עשינו הפעם על הדשא שליד גן השעשועים הגדול במדרון יפו. הן לא רצו להפרד מהילדים ולנסוע למקום אחר אז זרמנו איתן, ויוסרא המתרגמת היפואית הנהדרת שלנו הגיעה ותוך כמה דקות כבר שקענו בשיחה.

היה להן קצת קשה לספר על עצמן, באו ליום כיף ורצו לשכוח מהצרות, אך חשבו שזו הזדמנות לספר לעולם (ידעו שנפיץ) על מצבן הקשה.

הנה כמה דברים שאמרו:

• הרסו את הבית שלי וכעת אנחנו גרים במערה. הבעיה העיקרית במערה היא הצפיפות וחוסר הפרטיות.

• ‏אני פלאחית, הייתי יכולה לרכב לים על חמור, למה שלמישהו תהיה זכות לעצור אותי.

• ‏מציקים לנו בלי סוף, מצלמים כל הזמן את הבתים שלנו, רוצים לגרש אותנו

• ‏כמה קשה יהיה לחזור מיום כיף כזה למקום הכואב שלנו

• ‏לכל מקום שאנחנו נוסעים פוגשים חייל שחוקר, מעכב, משפיל. אין מנוס מהמפגש הזה.

• ‏שרותי הבריאות מאד רחוקים

• ‏למה לא הורסים את בתי המתנחלים כפי שהורסים את הבתים שלנו

פגשנו נשים כואבות אך חזקות שהצליחו למרות הכאב והפגיעה להפתח אלינו, לשכוח מהצרות ולשמוח ולו ליום אחד.

כתבה גילי, תרגמה ועזרה יוסרא