תרקומיה

כיף להיות עם הקבוצה מתרקומיה. יום השמחה המדבקת. תמיד מלווה בדרבוקה, שירה, ריקודים והרבה הרבה שמחה. יודעים לשמוח בתרקומיה. ואנחנו אוהבות לשמוח איתם. (4 פעמים שמחה בשתי שורות קצרות...) בנוסף להם זכינו לארח גם  5 בחורים מבקעת הירדן שלהם זו הפעם הראשונה בישראל ובים. ותודה לים הנעים והרגוע, ולכם שעזרתם בכל מה שהתבקש מהבוקר הזה. בהמשך היום, במועדון רביטא התבשמנו מרקדני תרקומיה אלמחבובין. שרק ימשיכו לרקוד...

רחל בשם נשות הים

צילום: אפרת סלע

סלפי נרגש במגרש החניה בחוף תל ברוך? אני, "חיית" ים שכמותי, מן הסתם הייתי בוחרת תפאורה אחרת.

אך כמה עשרות אימהות וילדיהן בחיוך רחב ירדו מהאוטובוס ומיהרו לצלם.

עשרות אימהות פלסטיניות וילדיהן שלהם זו הפעם הראשונה, כנראה, בחוף הים התרגשו מאוד וצילמו.

זכיתי היום להיות שותפה לקבוצת א/נשים מדהימים אשר דואגים זו השנה ה-13 לכל הטוב הזה.

קבוצה מדהימה של א/נשים שהיו להם בוודאי גם עוד אפשרויות לבילוי יומי בחרו ללוות את האימהות הללו ב"יום ים".

את החיוך הרחב שהיה מרוח על פני לא צילמתי כל הבוקר, ואת ליבי הדופק בהתרגשות רק אני שמעתי. אך אני לא העניין פה.

שמחה והתרגשות ריחפו מעל חוף ברוך הבוקר.

ילדים נרגשים בצעדים מהוססים נכנסים למים ואחרי מספר דקות, כמו ילדים בכל העולם, צוהלים מחייכים ומשפריצים זה על זה.

אימהות אשר שגרת יומן שונה לחלוטין מחייכות לכל עבר וקבוצת א/נשים טובים מקיפה את סימון הדגלים ושומרת מכל משמר שכולם יחזרו לביתם, באשר הוא, בשלום.

אינני פוליטיקאית, כנראה כבר לא אהיה, אך מי שמכיר אותי יודע שאני משתדלת להיטיב עם מי שמסביבי.

היום זכיתי להרחיב את המעגל שלי.

אז תודה למארק צוקרברג שבזכות הפייסבוק הגעתי לקבוצה הזו והצטרפתי לראשונה ל"יום ים". מאמינה  שזו רק התחלה.

ולכל מי ששותף לעשיה המופלאה הזו, שדואג להזמין - אנשים שחייהם לא פשוטים (לצערי, בגללנו), אוטובוס, סנדוויצ'ים, קרטיבים, הפעלה, ארוחה ושייט, תודה ענקית לכם, ולהתראות ב "יום ים" הבא.

נירית