.png)
המעבר במחסום אייל פועל כמו שעון שוויצרי. "שפו לחנה בר"ג". פזמון חוזר וטוב. שלא יגמר לעולם...
בין הבאים היום הרבה נערות מתבגרות ונשים, במיטב בגדיהן, הצבע השולט סגול. ("אפנת הקיץ בנבלוס")
הן יפיפיות היתה כותבת אילנה המרמן. כן, הן יפיפיות, במלוא פריחתן, סקרניות מצד אחד, רוצות לכבוש עולם ואז מסתגרות.
ראינו אותן היום רוצות לרקוד, רוצות לטבול בים, רוצות לטייל על החוף, "שמת האווה" לנשום אויר תרתי משמע.
רוצות לנתק את חבל הטבור החונק אותן מכל הכוונים.
בשפה של עמירה:
הן רצו לטייל ולהרחיב את תחום המושב של החבל התוחם
הן רצו לדעת מה יש מעבר...
היו מאוד צבעוניות ומקושטות .מרגע התבגרן הן מכוסות חיג'ב בד"כ, אך היום
הגיעו בסטייל: מכנסיים עליהן טוניקה צבעונית, מחורזות שרשראות בצבע
תואם, ומהחיג'ב הציצו שוליים עם צבע של הטוניקה, של השרשרת. ביקשו אותי
שאקח אותם ל"לשמת אל הווא" (לטייל), אבל מה שרצו היה כמו הבנות שלי
בהתבגרן, לשבת על סלע, לעשות פוזה ולהצטלם
הן באו לתל אביב פעם ראשונה, ומי יודע אם יהיה עוד
היו עסוקות ביופין ובמראן
היה בזה רגע כל כך אוניברסלי
ואני כמובן הייתי מיותרת
בהמשך היום, בריו אביירטו, שהנחתה אנה נטאפוב, שתפקידו לפתוח לנו את הנשמה דרך הגוף הרוקד והמוסיקה הקצבית
העיניים היו רעבות, הגוף רצה לעוף אבל המשהו שיושב בראש מושיב אותן בצד. נוכחות של גברים באותו מקום משתקת.
הקריאה שלנו, הישראליות, בואו, תהנו, נענית בחלקה. הלוך וחזור. באות והולכות באות והולכות כמו גלים בים.
עמירה: הייתי סקרנית לעשות שיחה איתן וללמוד על עולמן - זה יכול להיות מרתק
פגישה ועוד פגישה מלמדות אותנו, הקבוצה من البحر (מן הים), דברים על החברה הפלסטינית מהנימים הדקים שלה. הרגישות, הנוקשות, המותר והאסור... מסע אל תוך עולם שונה...
מצד שני, הפגישה הבלתי אמצעית בתוך המים, יד ביד, את מול אישה אחרת, כמעט נפש אחת. כמעט אותה שפה, אפילו בלי לדעת את כל המילים.
*
חייבות לך אמנון: הספור שלך הבוקר תקע לנו אבן בגרון והיה רגע שקשה להמשיך אחריו כאילו כלום. אבל זו הזדמנות להגיד לך שבשביל זה אנחנו כאן.
נגד המלחמות הקודמות ונגד המלחמות הבאות. אנחנו בעד אנשים חיים בחופש, בכבוד, עם זכויות אדם, נגד כוחנות ואלימות מכל סוג. ומברכות אותך שבאת להיות איתנו. כל המעשה שלנו עומד על המקום הזה. (אמנון הוא אב שכול מ"חומת מגן", מתנדב, ר.א.)
*
וגם נספר על הגברים בקבוצה שבקלות נכנסו לתפקיד "אני ביום כיף ואתן לעצמי להנות מכל רגע". והם אכן נהנו מהים, השתתפו בג'גלינג כמו ילדים, ניסו כוחם בלהטוטנות,
והיו נשים ותינוקות קטנים כל אחד ואחת בקצב שלו/ה הגיעו למקום טוב. בסופו של יום נפלא כולנו היינו מאושרים.
אישאאללהההההה
*
תודה גדולה לאנה, ששלבה את כולנו במעגל ענק שזרם פנימה והחוצה ולצדדים בתנועות קטנות וגדולות בזוגות או יחידים ובסוף בגוש אחד מערבב ידיים עד לא נודע של-מי ומה. אחר כך ציירנו בזוגות ידיים וחלומות.
ואיך אפשר בלי נמר - להטוטן מג'נגלר, הופיע אצלנו כמתנה משמיים, נתן את עצמו, את נשמתו ואת זמנו לשמח ולהנעים בכזאת מחוייבות ורצון טוב - אין לנו מילים להודות לך!!! אללה יעטיכ אלעפיה.
ומוניר הכל יכול, שעבד איתנו 4 שבועות צמודים, היה בכל מקום, פתר את כל הבעיות, תקתק אותה עד הסוף בהנאה שלמה: "עכשיו אני מכבה פלפון לכמה ימים כי כל הכפר בדרך אלי, מתי היום הבא?"
נשמח אם תשתפו אותנו בחוויות שלכם, הקטנות והגדולות. כל דבר שנאמר בתשבץ הזה הוא זוכה. אין תשובות לא נכונות.
שלכם באהבה מן אל-בחר
תודה לדליה שצלמה את כל היום בוידאו.
תודה לשמרית עוז על התמונות המקסימות המצורפות
רחל
Comments