.png)
הכל היה מוכן ומתוקתק עוד טרם הגיע האוטובוס, וכבר עם קבלת האורחים ברחבת החניה היה ברור שהפעם יש לנו "קבוצה קלה לתפעול" : כמה נשים 'חזקות' שהאנגלית רהוטה בפיהן, וכמה גברים שהעברית שלהם תאפשר לנו לתקשר עם הקבוצה ביתר קלות. וכך אמנם היה.
המדוזות הפליאו הפעם במגוון, בכמות, וביעילות הארס שלהן, אך עם צוות מתנדבים כמו שהיה לנו (בעל מגוון, כמות ויעילות משלו... ) ובניצוחו - תרתי משמע- של עמרם מהקבוץ העירוני בשדרות - שהשיג שיא עולמי בשליית מדוזות תוך כדי שמירה על ילדים פלסטינים, הרגשנו שאנחנו יכולים להן, למדוזות, ואפילו הן לא האפילו על שמחת היום, לפעמים אפילו להיפך : המצוד המרגש הפך למשחק שריתק כמה מהם, והמראה שלהן כבש כמה לבבות....
הקבוצה הפעם הורכבה משני מקומות שונים. 16 משתתפים בראשות מרואן מאלערוב, שהוא מחנה פליטים לצד כביש 60 בין בית לחם לחברון וקבוצה נוספת מכפרים באזור חברון (סמוע, חלחול ואולי אחרים) בראשות יוסרי שהוא כידוע חברנו מלוחמים לשלום. מרואן וחבריו מהשבאב גרמו לנו במהלך היום כמה דפיקות לב כשנעלמו להם ללא הודעה מוקדמת. לבסוף חזרו ללא הודעה מאוחרת. וחטפו על הראש בעדינות המתחייבת.
מתנדבים: גם בעבר, אך הפעם נהנינו שוב ובמיוחד, משפע מתנדבים ששחקו אותה 'ראש גדול ' ולא חיכו שאנחנו הצוות נפעיל, נבקש, נגיד להם מה ואיך לעשות. נכון שחלקכם כבר הייתם אתנו בעבר (עפרה, ותמר ואיוה) אך זה תמיד מרחיב את הלב להיפגש עם אנשים שזו להם הפעם הראשונה והם פועלים כבקיאים ורגילים חרוצים ונדיבים במיוחד : כאלה הייתם - מיריה, סטיבי ו wonder הלא הוא נועם, ואלון ואיוה שאין עליה והזוג שיש, ונטע העדינה ומלכת הים הלא היא שרה האם... תודה ענקית לכולכם !
את השעות היותר חמות בילינו במתנ"ס הערבי-יהודי ביפו, גם הפעם סעדנו את ליבנו במטעמיו של טלב, ולאחר מכן נהנינו לראות את מעיין מפעילה את כולם, מגדול ועד קטן, בציורים בשלל צבעים, ציורים כל כך יפים שרצינו שיתייבשו מהר כדי שהם יוכלו לקחתם הביתה ולהראות לכולם שם, על הנייר, את מה שראו עינייהם באותו יום-ים.
לא סיימנו את היום בלי הספינה - וכך יצא לו לים עוד משט של פלסטינים עליזים מחוף יפו אל האופק ובחזרה ליפו.
ולנו לא נותר אלא להודות לכל מי שעזרו לנו בכל כך הרבה רצון שמחה וחן, ולקוות שכל אלה שבאו לים היום - יבואו אליו שוב בקרוב, בלי אישורים, בלי חבלים, ובלי צורך במתנדבים ! אינשאלללללה !
רחל
Comments