חיפוש
  • minelbahar2007

עג'ה


עצוב לדעת שילדים שחיים מעבר ל"גדר" לא ראו מעולם את הים. ואיזה טוב ומשמח לדעת שיש קבוצת נשים שפשוט עושות את הדבר הנכון בזמן הנכון ומאפשרות לילדים להגיע לים. בחוף מציצים בחום אוגוסט בשעה 8:30 מתארגנים לקבל קבוצה של ילדים מהכפר עג'ה עם אמהותיהן. אנחנו קבוצה של אנשים שלא בהכרח מכירים זה את זה, יושבים במעגל, כל אחד מציג את עצמו בקצרה, מקבלים תדרוך מה עומד להתרחש כשיגיעו הילדים. מה שמחבר את כולנו הוא הרצון לסייע, לתת ולעזור לילדים שיגיעו ויוכלו לרגע אחד להשאיר את הכל מאחור ולבוא אל תוך הים שלפנינו הנפרש במלוא עוזו. ואז יש הרבה זמן של המתנה לבואם. הילדים כבר יצאו מוקדם בבוקרו של אותו יום אך המחסומים שבדרך יעכבו את הגעתם. אני נזכר בספור שרבים מאיתנו קראו לילדם "מרים והים" , סיפור של סקרנות, מסע וגילוי שלכל ילד מגיע לעבור אותו ולהגיע בסופו של מסע אל הים. בשעה 11 מגיעה הקבוצה, שקטים מהססים, הנשים בלבוש מסורתי, חגיגי מלאות כבוד עצמי. כל ילד מקבל גלגל ומתקרב אל הים, מהוססים נוגעים חלקם ממש פוחדים, והם מעולם לא היו בים!!, אחרי כמה דקות כולם כבר בים צוהלים קופצים, גם הנשים על בגדיהן עם גלגל ים, נכנסות לים. הן פוחדות יותר, תחילה נכנסות האמיצות, ואחריהן כמעט כל השאר. קריאות שמחה וצהלה, רגעים של הנעה והתמסרות למים, לגלים להנאה. הודות לארגון המעולה של נשות הים, הכל זורם ונעים, ומאפשר לקבוצה באמת להינות! לא כולנו מדברים ערבית, מי שיודעת ערבית מלווה יד ביד אמא אל תוך הים, ומקרבת אותה אל חווית הים. נראה ששיחות ערות נרקמות. והאמהות לאחר כמה דקות, מתמסרות נהנות צוחקות וצועקות, ולרגע הן גם הילדות שהיו פעם. עם הילדים אפשר לדבר גם בלי השפה, בקולות במשחק הכדור בהימהומים וצעקות, בריצה משותפת מהים לחוף וחזרה. בוקר אחד, שפנטזיה על ים הופכת למציאות, ופנטזיה של מפגש בלתי אמצעי בינינו לבינם מתממשת. חזקו ואימצו מארגנות הפרוייקט!

דורון לוינשטיין



2 צפיות

הצטרפו אלינו

  • YouTube
  • Facebook

Photographs: Orna Naor, street photographerBruce Shaffer, hidden sparks photographyDidi Tuttnauer; Shay Iluk; Haim Schwarczenberg; Efrat Sela, Shay-lee Uziel, photographer

ring (1).png