.png)
"לגעת בים הגדול- לגעת בחופש"
הבוקר נפתח ברוטינה הרגילה של ניפוח כל מה שאפשר לנפח- בריכה וגלגלי ים. לאחר מכן סבב הכרות וציפיות, אכן נחוץ וקצת מעודד למרות שחלק מהמתנדבים/ות מכירים אחד את השני היטב. התדרוך הטכני לצוות היומי מהצד שלנו היה חשוב ומועיל. השותפים שלנו לחווית היום היו משבט ג'הלין, שמתגוררים באזור ענתא ובאזור מעלה אדומים. סכה"כ מבוגרים וילדים באוטובוס ובמיניואן כ- 68 איש. הם הגיעו עם שתי הנזירות המוכרות אליסה ועזיזה שאכן סייעו מאד בארגון.
הים הפך במשך הבוקר לסוער יותר, ורווי מדוזות. אי אפשר להגיד שהילדים לא התלוננו, אבל הקסם של הים היה חזק מהצריבות. בין הילדים היתה חבורה של בנים קצת יותר גדולים שככל שגבר בטחונם היו נועזים יותר. טוב מאד שהיו במתנדבים ידידנו המציל, עפיף, ועוד צעירים, כולל אחד הבחורים הפעילים מהאורחים, אשר עזרו קצת לרסן אותם. היו ילדים וילדות שלא יצאו מהמים ליותר מנגיסה בסנדוויץ' משך כל הבוקר.
אחרי הים נסענו לארוחת צהריים בבית הספר ביפו. ההתארגנות היתה מהירה ויעילה.
לאחר מכן מעין שעור תאטרון עם מיכל מפרדס חנה, כשבן זוגה מסייע לצידה. הסדנא לוותה במסיכות מאד יפות. הילדים הפשירו מחשדנותם די מהר. לקראת הסוף גדל מספר המתנדבים הספונטניים, שהשתתפו במשחק הדרמטי. אחד הילדים בקבוצה הוא נכה והצחוק המתגלגל שלו בזמן ההופעה היה כנראה צחוק שלא צחק זמן רב, וכולנו איתו. חבל שנאלצו להפסיק את המוסיקה באמצע, עקב קשיים טכניים עם בית הספר. סמי הנהג תרגם והפך בעצמו לחלק מההפעלה.
משם נסעו האורחים לספינה השטה לאורך חופי תל אביב.
נאוה מוסקו
Comments