.png)
כפר זיף, אזור חברון
עודכן: 4 בפבר׳ 2020
נפל בחלקי הכבוד ללוות 50 מתושבי הכפר זיף הסמוך לבית לחם ליום ים. מהאוטובוס במעלה הגבעה, סמוך למלון דניאל בהרצליה ירדו לחוף ילדות קטנות בליווי אמותיהם, לבושות שמלות ארוכות שחורות עם כיסויי ראש, חלקן בנעלי עקב. נערות צעירות הלכו יחד כקבוצה , ילדים צעירים ומתבגרים התגודדו יחד. כולם נשאו עיניהם לעבר הים עושים דרכם בחול לעבר הכיסאות שהוכנו עבורם קרוב למים. על שולחן הונחו כוסות עם מים קרים. כמעט 3 שעות ערך המסע. עיכובים במחסומים, משא ומתן של רחל עם ממונים שרצו לשלוח אותם בדרך שונה. תלאות החיים המוכרים להם היטב. שתיית המים והשמחה האמיתית לפגוש אותם, מוססו במהרה את המבוכה הראשונית. כדורים, ברכת מים לקטנטנים, כלים לחפירה בחול, דליים, גלגלי ים מנופחים חיכו לכל ילד.
הים סער. דגל שחור הזכיר לכולנו את הסכנות. הצוות המיומן חבר חבלים בין מוטות הדגלים השחורים. שיהיה ברור. זה הגבול. בהיסוס מה התקרבו הילדים למים שהיו די קרים והרוח הקרירה לא תרמה לאומץ לטבול בתוכם. בלית ברירה נכנסתי כולי למים, רועדת מקור אבל זה מה יש. זה יום ים, או לא יום ים? שתי ילדות נרתמו מיד. תוך כמה דקות יצרו קשר מרגש. נתנו לי יד וסמכו עלי לחלוטין. האמהות צפו מרחוק מרוצות, מעבירות תחושה נהדרת של ׳אנחנו סומכות עליך׳. רק נפגשנו וכבר אמון כזה. לגמרי לא מובן מאליו. כל המלווים היו עסוקים בשמירה ויצירת קשר. האמהות על לבושן החגיגי החלו להתקרב למים בעקבות הילדים. קבוצות קבוצות. אמא שובבה במיוחד זרקה עצמה למים לקול צהלות חברותיה וילדיה. לא עבר זמן רב עד שרובן כבר השתכשכו במים. היו שם שתי בנות רווקות שידעו אנגלית. שתי אחיות שהבכורה מביניהן לומדת להיות מורה לאנגלית והצעירה ממנה השואפת ללימודי רפואה. גם האח רופא ספרה. כל השאר דברו ערבית, שפה שלצערי איני שולטת בה. נדהמתי לגלות איזה קשר נפלא אפשר ליצור בלי שפה. חיוך, צחוק, תנועה, מבט מגע, יכולים להיות עוצמתיים ממלים, אחרת איך ניתן להסביר את התחושות הנפלאות, הכנות, שהעברנו אחת לשניה?
איכפתיות, רצון לשמח, כוונות טובות וחיבה טבעית ואנושית, יצרו יום מושלם מבחינה אנושית.
באוטובוס בדרכנו למועדון ערבי יהודי ביפו, לארוחת צהרים, ישבתי לצד הסטודנטית לאנגלית. אמא שלה כבדה אותי בגרעינים שחורים. פצחנו ושוחחנו. מתי תתחתן, איפה היא רוצה לגור, איך היא מבלה עם חברות, הקשר שלה עם אחיותיה וכו'. השיחה הייתה באווירה טובה. היא שאלה אותי הרבה שאלות על חיי, הראיתי לה צילומים של ילדי. כששאלתי אם יש לה מגע עם ישראלים אחרים אמרה שלא, רק עם חיילים ועל זה היא לא יכולה לדבר. הבנתי אותה והתביישתי. הבושה התחלפה לעונג כשרקדנו יחד ברחבת הריקודים. אולי רגע כזה של קרבה יאפשר לראות גם תקווה?
ציפי עינות
Mình có thói quen ngó soi cầu miền Bắc mỗi ngày trước giờ quay để nắm tình hình, nhất là khi muốn có thêm cơ sở cho chắc tay. Thường mình đọc dự đoán XSMB rồi lướt qua phần thống kê lô gan với lô xiên, vì đôi lúc nhìn chuỗi ra số thấy cũng có nhịp khá dễ nhận. Trong nhóm bạn, nhiều người hay nhắc soi cầu xsmb pro như một nguồn tham khảo thêm để đối chiếu tần suất các bộ số. Mình cũng hay dùng mấy mục quay thử XSMB, Rồng Bạch Kim và xem lại lịch sử kết quả để kiểm tra lại cho đỡ cảm tính, chứ không đoán đại. Theo mình dự đoán…
Mình chơi xổ số kiểu cho vui là chính, nên thường chỉ ngó kết quả để giải trí chứ không đặt nặng chuyện phải trúng. Trước đây nghe người ta bàn về “cầu kèo” đủ kiểu, mình cũng nửa tin nửa ngờ, nhưng theo dõi một thời gian thì đôi lúc thấy có vài chỗ lặp lại nên cũng tò mò. https://soicauxsmb.io/thong-ke-dac-biet-tuan-xsmb.html Mỗi lần đọc mấy bài thống kê hay nhận định, mình hay ghi nhanh vài ý rồi chờ ra kết quả để đối chiếu, xem có phải mình tự gán ghép không. Có hôm trúng được chút thì vui, nhưng cũng nhiều bữa lệch xa nên mình tự nhắc là đừng bám vào đó quá. Nói chung coi…