בכל פעם מגיעה קבוצה שונה, עם אופי והרכב שונים. תמיד מצפה הפתעה, מי יירד אלינו מהאוטובוס, וכך נקבל ונלמד את כל הבא בשערינו.
הפעם הגיעה קבוצת נשים גדולה ופחות ילדים מהרגיל. בואן של נשים, או יותר נכון יציאתן של נשים מהכפר או מקום מגוריהם ליום שחורג מהשגרה, יש בה את הערך המוסף החשוב שהוא מעבר ליום כיף. זה יום שלצערנו, נשים פלסטיניות לא זוכות לו מספיק בחייהן. זאת אנו למדות מהצטברות של הסיפורים שלהן במהלך היום, בשיחה שמתקיימת במועדון ביפו. מעבר להיותן חיות תחת הכיבוש הישראלי, הן גם אינן חופשיות במסגרת הנורמות וההרגלים של חברתן לעשות כרצונן. לכן יום כזה הופך להיות משמעותי מאד עבורן.
אנו מודות על העזרה הרבה שלכןם, ראינו כולנו איך המבטים המסוייגים שלהם מכניסה למים התחלפו במהלך השעות לרצון להנות ולכייף. גלגל ומים וקצת גלים, וכן דרבוקה ושירים וכפיים, ובסופו של דבר כמעט כולן רחצו, נהנו והודו.
תודה למרים שיש על הסנדוויצ'ים המצויינים; לאסנת ולסוזאן על הפעלת הילדים המאד מאד נעימה. הילדים נהנו מציור חופשי (רובם בחרו לצייר ים ושמש ושמים כחולים, סירה ובית), וכן תרגלו חיות ביוגית; בעוד הנשים בעזרת עביר המתרגמת המעולה וקרן שלנו וריקי מעבירות את השיחה שכאן למטה.
נשמח לתגובות, תמונות ולראותכןם שוב,
רחל בשם נשות הים
コメント