כפר א-דיק

הים סער אלינו. גליו העזים סילקו אומנם את המדוזות אך לא את הילדים שהסתערו אל תוכם בשמחה מפקידים עצמם בזרועות המים הגועשים בביטחון מלא. יש להודות שככול שגבר ביטחונם של הילדים, התעוררו בנו, שמכירים את הים וסכנותיו,  חרדות לא מעטות. בעיקר כשהבוקר החל עם קומץ מתנדבים, שלמזלנו הלך וגדל ככול שחלפו השעות. כולנו שמרנו בשבע עיניים, כשעל כולנו מנצחות חרדותיה של צביה "שרק יחזרו הביתה בשלום"...

הקבוצה הגיעה אלינו הפעם מכפר א-דיק, בראשותה של הלה החביבה שהנהיגה בהרבה רוך, אחריות ואכפתיות. 60 נשים וילדים ושלושה גברים שהביאו עימם הרבה שמחה אל היום והים. בקושי הצליחו המתנדבים "להלביש" עליהם גלגלי ים, והילדים כולם שעטו אל המים כשהמתנדבים רודפים אחריהם, כדי להיות לצידם בים.

בינתיים התמקמה קבוצת הנשים על החוף. הים מצידו חזר ושלח את גליו כשהוא מכסה מפעם לפעם את הסככה ואת המחצלת שפרשנו. לא עבר זמן רב ואחת הנשים החלה לתופף על דרבוקה והנשים האחרות הצטרפו אליה במחיאות כפיים ובשירה . משהתחממה האווירה אזרה אישה אחרת עוז קמה על רגליה והתחילה לחולל , כשהאחרות מעודדות אותה בקצב וחלקן מצטרפות לריקוד.

אחר כך סיפרה לנו, שבשבת האחרונה השיאה את בנה והיא עדיין תחת השפעת החוויה המשמחת. בינתיים הספיק הבן לנסוע עם כלתו הטרייה ,שזה עתה סיימה את לימודיה באוניברסיטה לסעודיה, שם הוא עובד כמהנדס. שאלנו בסקרנות אם תיאלץ לכסות את פניה והחמות ענתה בטבעיות, כמובן, אך רק מחוץ לבית.

אחר כך נכנסו האמיצות שבנשים אל המים כשהן אוחזות זו בידה של זו או בידינו ונתונות בתוך גלגלים. הילדים והנשים לא שבעו את הים גם לאחר שעות ארוכות במים. גם צלילי הדרבוקה המשיכו להישמע עוד שעה ארוכה.

כרגיל חולקו סנדויצ'ים, שהכינה הפעם שוש,  ואבטיח. הכול נאכל בתיאבון ובהנאה של יום כיף. כן, וגם קרטיבים כמסורת ימי הים הטובה.

בצהרים עברנו כולנו לביה"ס המקיף י"ב, שפתח שעריו לנו ולאורחינו. בחצרו המשקיפה לים ולרוחות העזות שנשבו ממנו אכלנו ארוחת צהרים "סעורת רוחות" אך טעימה שהכין טאלב. אחריה שוב החלה המתופפת שלנו לדרבק והפעם החלו הצעירות לחולל להנאתם המלאה של הצופים והפגינו כישרון רב וכלל לא מפתיע לאחר שצפינו בביצועי אימותיהן.

אווה זילברמן המקסימה הפעילה את כולן במעגל תנועה בסגנון "ריו אביירטו" . כשהיא מדגימה תנועות מתנועות שונות ואנו כולנו מחקות אותה לצלילי המוסיקה. לאחר שסיימה ביקשו הבנות מוסיקת ריקודים ורקדו בהנאה לצליליה.

במקביל הפעילה סימה את הילדים במשחקי קליעה שונים בכדורי טניס.

אחר כך ירדו כולם למדרון יפו לצפות בים ובקרני שמש  אחר הצהרים, שריצדו על הגלים הסוערים. ואז הגיע העת להיפרד מן הקבוצה הנהדרת ומן הים ומן היום מלא החוויות.

אחרי 5 אסף האוטובוס את כולם לעוד סיור קצר ביפו ובתל אביב, ו...הביתה.

תודה והערכה למתנדבים הנפלאים, שבאו מקרוב ומרחוק ולא נחו אף לרגע וחזרו עייפים אך...מרוצים .

מקווות לפגוש אתכם שוב ושוב

עמירה