.png)
בדיוק ביום ההולדת ה 48 לכיבוש הגיעה הקבוצה החביבה מחברון ליום הים שלו חיכו עוד משנה שעברה ולא יצא לפועל בגלל המלחמה.
אמהות וילדים מחייכים, הרגע המרגש הזה בו הם רואים את הים בפעם הראשונה, נכנסים למים בפעם הראשונה, חווייה מסעירה כל כך ובלתי נשכחת.
ואחרי שנרגעו והתרגלו קצת יכלו להתמסר בהנאה לגלים המלטפים ולשמש החביבה, אך מאחור בראש יושבת לה הידיעה שזה זמני, חד פעמי.
לאט לאט מפשירים, יש כאלה שמצליחים ליהנות מהטוב הלא רגיל הזה, ליצור קשרים עם המתנדבים, לנצל כל רגע ויש כאלה שהמועקה הרובצת עליהם לא נותנת להתרומם.
ואחרי הים ביפו לאחר הארוחה הגיעה שרון אמיד המפעילה המקסימה של ריקוד ריו אביירטו (וזה הזמן להודות לה מקרב לב שהגיעה למרות כל הקשיים הטכניים שנחתו עליה באות יום) והצליחה לגרום לנשים ולטף לקום ולהתנועע, גם כאן היו שלקחו את זה רחוק והיו אלה שקפאו במקומם, אבל ראיתי גם על הקפואים שהם כל כך רוצים ולא מסוגלים.
נפרדנו בהתרגשות גדולה, הלב מתפקע מתערובת של שמחה ועצב.
טוב שיש ימים כאלה.
גילי צמחוני
Comments