חיפוש
  • minelbahar2007

בית לחם והסביבה

עודכן ב: ינו 25

הים השקט, החול הנקי, השמים הכחולים הדמימו את המנועים והחרדות הקבועות. מה יכול לקרות ביום יפה שכזה. הקבוצה, שמורכבת מאנשים מכפרים שונים שסביב בית לחם, שחלקם המרכזי שייכים ללוחמים לשלום מהקבוצה בית לחם-ירושלים, הגיעה מוקדם לים לאחר מעבר חלק של מחסום 300, בעזרתה המבורכת של חנה בר"ג. מיד כשנגלה אלינו מראה הקבוצה: נשים וגברים צעירים, הורים לילדים קטנים מצד אחד וקבוצה די גדולה של צעירים, בגילאים 17-25, הפעלנו את תוכניתנו שעדין אין לה שם, אז בואו נקרא לה: מה עושים כשגדולים שיודעים-לא יודעים לשחות מגיעים לים שקט ומגודר בחבל וברור שזה לא ימצא חן בעיניהם.  זה אכן שם ארוך שאומר: נעמיד לכבודם מתנדבים לפי הצורך והם ישגיחו עליהם באישית לוחצת, והכל יהיה בסדר. התוכנית פעלה, ולמעט חריגים הכל עבר בשלום.  אפשר גם להודות למציל שרון או שלום שנוהג בנו בנימוס, והבנה..

הים היה פשוט נפלא, כמו אמבטיה ליטף את גופינו. הילדים הקטנים, לאחר שמחת המפגש עם המים, שייטו להם עם שניים שלושה גלגלים לנפש, ונראו צבעוניים כמו פרחים בתוך המים. המתנדבות החדשות: חן, יערה, שלי ועדי וגם ג'ני הותיקה והנהדרת נהנו מהשקט והנחת שנוסך הים. במיוחד נפקד מקומן של המדוזות ביום זה. למרות שבתחזית קבעו שהים מלא על גדותיו. מדוזות. טוב, מי מאמין לתקשורת.

המהומות התחילו בעליה לאוטובוס חזרה.: בתחילה לא הגיעו 20 אנשים. בסוף רק ילדה אחת לא היתה. פנינו הפכו לעפר. לקח זמן ארוך עד שהיא נמצאה ליד אזור השרותים. מחכה שיבואו לקחתה..

בהמשך, זה היה יומינו הראשון השנה במתנס הערבי-יהודי שנותן לנו את המקום לשעת הצהרים, בנדיבות ובעזרה. מונה הנהיגה צוות של קד"צים להכין עבורנו שולחנות וכיסאות. טלב בא בזמן עם ילדיו והכין היום תוספת חדשה שתיטיב את האורז, צבעי לבן ותכלת שלטו באולם המקורר והרגשנו שהגענו הביתה. כמידי שנה. המקום הומה קייטנות של המתנ"ס עצמו והרבה רעש והמולה ברוכה. לאחר הארוחה, סודר האולם לפעילות בהנחייתם של אורי וקטי. קטי מניו-יורק שנמצאת בארץ בתוכנית מיוחדת, נהלה באנגלית, תוך לימוד סימולטני של מילים ערביות "ווקף", "משי", "קלפ"(שזה גם ערבית וגם באנגלית "מחה כפיים") ועוד משחקי חברה משעשעים כשאורי עוזר לידה. מחמד מבית לחם שהוא מורה ומחנך, גילה כושר בהפעלת הקבוצה לשמחת כולנו.

בין לבין נוצר הרגע שבו השבאב מבית לחם (שלנו) יצאו מהאולם, לעשן. ומה שקרה שם, אף אחד מאיתנו לא ראה, אך הנהלת המרכז באו לספר לנו: פרצה תגרה אלימה בין הצעירים של הקבוצה הוטחו אגרופים וקללות לנגד עיניהם המשתאות של הורים וילדים אשר באו לקייטנות. המנהל ראה את ההתרחשות ופסק שאלימות לא תהיה יותר בבית ספרו. וגרם למתנ"ס לסיים את החוזה בינינו.

סיימנו את היום די המומות. עם שאלות פתוחות וצורך להסיק מסקנות וללמוד. וגם הבנה עצובה.

השייט שנמצא בתוכנית, לסיום היום בוטל והם עלו לאוטובוס, ואנו מקוות, שגם הם ינהלו את השיחה הנחוצה.

יעטיכ אל עאפיה

רחל

2 צפיות

הצטרפו אלינו

  • YouTube
  • Facebook

Photographs: Orna Naor, street photographerBruce Shaffer, hidden sparks photographyDidi Tuttnauer; Shay Iluk; Haim Schwarczenberg; Efrat Sela, Shay-lee Uziel, photographer