זיתא

אנו מודות לכם על היותכםן עמנו ביום הראשון לעונה ה-13. היום הראשון תמיד מרגש, מלווה חששות, ומסמן כיוון, וגם אומר לנו: היי, חשבתם שהכיבוש נגמר? יללה לעבודה... לשמחתנו הגדולה היום עבר בשלום. הגיעה קבוצה נחמדה ומקסימה מהכפר זיתא, הים התנהג יפה וגודר ברוחב יד, היה רוגע שאפשר לקחת כל נשימה למקומה.

הייתןם מתנדבות מצויינות. שמענו מכםן המון הזדהות ורצון להיות חלק בשיחת הבוקר וזה תמיד מחמם את הלב ועושה תחושה טובה.

המשך היום, שהיו בו חידושים, היה מעולה. נספר כי מסעדת אבו חלווה שמארחת אותנו השנה קבלה אותנו בשמחה ובמעדנים, בשרות נעים, ממוזג, להנאת כולנו.

בהמשך התקיים מעגל נשים במרכז צעירים ביפו שעבורנו הוא מיקום חדש ונפלא. והשיחה שהתנהלה בו פתחה תיאבון לרצון להיכרות, כפי שתקראו בהמשך למטה.

אפשר לסכם בסיפוק שהיה יום מוצלח מאד, עד כדי כך שהנהג התקשר בשש וחצי להגיד שהקבוצה עדין לא הגיעה, לא מהרו לחזור הביתה.

תודה מיוחדת לויוי על הסנדוויצ'ים הארוזים והטעימים והעגלה; ליוסרה על התרגום במעגל הנשים מקוות שתרבי להשתתף; לרינה על השקט הפנימי והיצירות הנפלאות שגרמה לילדים ואמהות לצור מפלסטלינה מלוואנית; כמובן תודה גדולה לרנא ובסמה, שנתנו את נשמתן לאורך כל היום; ותודה גדולה לגליה פז על סיכום היום נשמח לתגובות, תמונות וכל מה שקשור, וכן לראותכן בהמשך...

רחל בשם נשות הים

צילמה: גליה אלמוג

אתחיל בשורה התחתונה: איזה כיף היה לי היום בים!!!! אני אוהבת ים ואני מאד מעוניינת בשלום בינינו לבין הפלסטינים. לכן כשראיתי פוסט בפייסבוק שבו בקשו מתנדבים - נרשמתי מיד. והיום, המפגש עם המתנדבים המקסימים, הנשים הפלסטיניות, האמהות, שלא כל כך הצלחתי לשוחח אתן במילים, אבל כן הייתה תקשורת, היה קשר עין, חיוכים, טון דיבור ושפת גוף. גם עם הילדים היה קשר דומה. הם כל כך חמודים, יפים, קצת שובבים. ליוויתי ילד בן שש בערך לשירותים. הוא לא הגיע לגובה הכיור כדי לרחוץ את הידיים. הרמתי אותו בידיים, בשיא הטבעיות, הוא שיתף פעולה. הברז הוא מהסוג עם החיישן, כדי שהמים יזרמו לכמה שניות צריך לשים את הידיים מתחת לברז. בכל כיור יש שני ברזים. השמאלי לא פעל, הימני כן. הראיתי לילד פעם אחת איך לגרום לברז להוציא מים. הוא תפס את העניין מיד. אך בכל פעם שרצה מים - חזר על כל ההדגמה שלי. כלומר קודם שם את היד מתחת לברז השמאלי והזיז אותה ימינה לברז שמתפקד. ואני לא יכולתי להסביר לו למה זה מצחיק אותי. בדרך חזרה הוא רץ מהר מהר למקום שבו התאספנו ואני ליוויתי אותו במבט. היו הרבה רגעים קסומים בשעות שבילינו יחד. מחכה בציפייה לפעם הבאה.

גילה פז 

מעגל נשים

פעם ראשונה שאנחנו עושות מעגל נשים בבית הצעירים- יפת 83.

האחראים הסכימו בנדיבות רבה לתת לנו חדר נעים וממוזג למעגלי הנשים.

עד כה עשינו את המעגלים במועדון רביטה בחדר סמוך לאולם בו הילדים עשו את הפעילות שלהם, וסבלנו מאקוסטיקה גרועה ומכניסה ויציאה בתי פוסקות של ילדים שרק רוצים להראות לאמא ציור.... כך שמבחינתנו זה שדרוג רציני ושמחה גדולה.

השתתפו- עמירה שהנחתה, צביה וגילי שהצטרפו, יוסרא שתרגמה ו 14 נשים מזיתא כששתיים מהן עם תינוקות ביד.

עשינו סבב היכרות קצר בו הן גם ספרו לנו כמה חיכו ליום זה הן וילדיהן, כמה מעייפים הנסיעה הפרוצדורה והמעבר, וכמה חיממה את ליבן קבלת הפנים שלנו המתנדבים ונתנה להם כבר בהתחלה הרגשה שהיה שווה!

לאחר מכן שחקנו- פזרנו על הרצפה קלפים עם ציורים וכל אחת התבקשה לבחור ציור המשקף את הרגשתה לגבי יום הים שהיה או מחשבותיה בכלל, ולשתף אותנו.

והנה מה שנאמר-

*ציור של אמא מיניקה- כולם לוחצים עלי שאפסיק להיניק ואני רוצה להמשיך, חשוב לי שימשך הקשר עם התינוק.

*ציור של בית- משפחה ואחווה זה הדבר הכי חשוב

*ציור של שלט רחוק- בכוחינו  לשנות כל דבר (כשעמירה שאלה אותה מה הייתה רוצה לשנות בחרה דווקא בדבר אותו לא ניתן לשנות- מותו של אביה, והיא בכתה)

*ציור של נר דולק- הלוואי שחיינו יהיו מוארים, החיים השחורים יעלמו, שיהיה שלום והנר ישאר דולק.

*ציור של אדם המגלגל סלע במעלה ההר- אם יש נחישות ומטרה, אפשר להגיע לאן שרוצים.

*ציור של פנים, צד שמאל איש וצד ימין אישה- אוהבת להיות עם בעלי, שמחה איתו. אוהבת להיות מבסוטה ואוהבת שכולם מבסוטים. אם יש קשיים בחיים, מתמודדים איתם.

*ציור של חייל (צביה)- מתפללת שהכיבוש יגמר, שלא יהיו מחסומים, שחיילים לא יבואו לבתים שלכם. אני אקטיביסטית וכל משפחתי כמוני. שני נכדי התאומים סרבו לשרת בצבא. גם בני סרב וישב בגלל זה בכלא.

*ציור של משפחה- מדמיינת שהמשפחה עומדת סביב קבר. בקבר קבורים חלומותיהם. הייתי רוצה שתגענה לים משפחות שלמות ולא אם עם חלק מילדיה.

*ציור של ליצן- ליצן מסוגל לגרום לאנשים לחייך. הייתי רוצה להיות כמוהו ולתת לאנשים שמחה ואהבה.

*ציור של חצי כוס מלאה וחצי ריקה- החיים כמו הכוס אבל אני אופטימית, מאמינה שהחצי הריק יתמלא.

*ציור של ידיים מכסות על פנים- לפעמים צריך לכסות את העיניים רק כדי להמשיך. אם נסתכל רק יכאב לנו.

*ציור של דלת פתוחה ודלת סגורה (גילי)- השלטונות משני הצדדים עושים רע וסוגרים דלתות. בכוחו של העם לפתוח דלתות ולהשפיע.

*ציור של בית משפט. עו"ד שופט ואשם- אנחנו חיים את החיים האלה בבית סוהר גדול. בסוף הצדק יצא לאור, יהיה צדק בעולם וכל אחד יקבל מה שמגיע לו

*ציור של אנשים קוראים- יש לנו מנהג במשפחה, שעה בה כולם, ההורים והילדים יושבים וקוראים. הקריאה חשובה והחיים צריכים להיות מגוונים.

*ציור של מאזניים- בחיים צריכים להיות שוויון וצדק. קודם מבקשת צדק מהרשות הפלסטינית ואח"כ מישראל. צריך להתחיל עם צדק במשפחה הקטנה וזה יגדל מעצמו למשפחה הגדולה וכך הלאה לכל העולם עד שיהיה שלום.

*ציור של כף יד אחת סגורה והשניה פתוחה (יוסרא)- יד אחד לא יכולה למחוא כף, צריך לשתף פעולה. היום הזה הוא שיתוף פעולה בין יהודיות לפלסטיניות.

לסיום עמירה הודתה לכולן על ששתפו במחשבותיהן

יוסרא ביקשה מנעימה שתקריא את דף העמדה שלנו וזו הזדמנות טובה כי לאחר הסבב כולן קשובות ומרוכזות, המסר עובר וההתרגשות גדולה.

רשמה גילי צמחוני.

מרגש לקרוא על המפגש שלכן הנשים. תודה על השיתוף.

מיכל רש