בלוג ימי הים

שמחות להודות לכןם על היותכםן עימנו ביום הזה. יום שהתחיל קשה, צירים לוחצים וארוכים (שעתיים בערך) ובסוף פתיחה לתפארת. הים נסוג לאחור בראותו...

חשבתי שהלילה יצנן את ההתרגשות מהיום של אתמול וחייבת לכתוב לפני שישקע, אבל כוחי לא עמד. אז הנה בוקר וגם עכשיו, אחרי שקראתי את הדברים...

זכינו ליום ים נפלא, עם קבוצה נחמדה ונעימה של נשים. קבוצת זיתא הורכבה מצוות הגננות, האחיות וילדי הגן עם אמותיהן ואחיהן. מראה הנשים הנהנות...

לא יודעת איפה להתחיל. אז הכי קל ונעים זה להודות לכן על שהייתן איתנו ביום הזה. היינו ביום אחר, ר'ריב אומרים בערבית. מוזר. הגיעה קבוצה...

תודה גדולה לכם על היותכם עימנו היום. שמחנו בכןם מאד, הייתןם מתנדבותים מעולותים. כיף לפגוש את מי שכבר איתנו במשך השנים, וגם את החדשים...

היינו כולנו היום ביום מלא שמחה וצהלה, וים מונסב (מונסב זאת מילה נהדרת להרבה מצבים: מתאים, הולם, טוב, ובטח עוד), כלומר גלי במידה ושקט...

אנו מודות לכןם אל השתתפותכםן ביום זה. הייתם מתנדבותים יעילים ויעילות. היה לנו יום נעים ביחד עם קבוצה נעימה וחביבה. היתה שותפות מלאה...

הקבוצה הנעימה ביותר מוואלג'ה, שקורותיה לא נראים על הפנים של הנשים, ולא על הילדים, ושרק אתמול קראנו בעיתון ששוב רוצים לחתוך להם בבשר שהוא...

תודה לכם על שבאתםן להיות עימנו ועם הקבוצה הנחמדה מהכפר בורקה. היינו נבחרת לתפארת, שמחה, מתפקדת, יעילה. היה נראה בתנועות הסכמה ואי הסכמה...

צילום: אורנה נאור, צלמת רחוב בבוקר יום שני השבוע התקיים היום הראשון בשנה ה-12 לקיומם של ימי הים לילדים ואימהות פלסטינים. ׳ארבע האימהות׳...

למתנדבותים הרבים שהגיעו היום, אנו מודות לכםן על היותכםן ביום זה, האחרון לשנה זו. הייתןם אחרונותים חביבותים. נפלתם לתוך ההתרגשות של היום...

שמחות להודות לכםן על יום מרגש ושמח במיוחד אותו בילינו יחד עם הקבוצה הנחמדה מעקבה. הקבוצה הגיעה אחרי דחייה של שנה עקב קשיים ביורוקרטיים...

אין ספק שהיה לנו יום שיזכר כיום השמח ביותר בתולדות ימי הים . עד הרגע עדין לא משה השמחה והחיוך שמלא את היום הזה עד גדותיו. זה התחיל ב3...

אחרי שלמדנו לשנן את שם הכפר ולשמוע את קורותיו ולחלק תפקידים הגיעה לבסוף הקבוצה. זה היה יום מיוחד מתוך המון ימים מיוחדים שהיו לנו בשנה זו....

ברצוני לספר מעט על היום המופלא שעבר עלי היום במחיצת נשים גברים וילדים פלסטינים שהגיעו מבית לחם לחוף תל ברוך במסגרת היוזמה הנהדרת של נשות...

אנו רוצות להודות לכןם על היותכןם עימנו ביום הזה. היינו קבוצה הכי גדולה מאי פעם של מתנדבותים וזה היה שמח אך גם בעייתי. בעיה טובה כלומר....

איך מסכמים יום כזה? וואו. פשוט וואו. מרגש, משמעותי, חוויתי, כל כך הרבה תחושות שכמעט חבל לי לכתוב עכשיו, אני מרגישה שהייתי רוצה לחשוב ולתת...

המזי בן הארבע תופס חזק בצווארי, הפנים שלו מביעות חשש מהים שאליו הגיע לראשונה בחייו. לאט לאט החשש מתפוגג וחיוך קטן של הנאה מבצבץ בעיניו....

היה לנו יום מאותם ימים שמספק לנו "המצב", שבו אין לדעת אם זה ה"מצב" או ניצול שלו כדי לעשות את כל הבלגן המאורגן הזה. אז למען ההיסטוריה...